כיצד לזהות תוסף פחזניות איכותי להדפסת משי: מדריך מומחה למפעל

אם אתם בעלי חנות הדפסת משי או מנהלי רכש בגדים, אתם מכירים את התחושה המטרידה של הוצאת קפוצ'ון מהמייבש רק כדי לגלות שההדפס "התלת-ממדי" נראה כמו נייר זכוכית שטוח ומחוספס.

אז איך מזהים תוסף נשיפה איכותי לפני שהורסים את סבב הייצור?

הנה התשובה הקצרה: תוסף ניפוח איכותי מוגדר על ידי אחידות המיקרו-כדורים שלו (חומר הניפוח) והאלסטיות של בסיס השרף שלו. תוסף איכותי צריך להיראות כמו אבקה דקה ויבשה (לא גבשושית), להיות בעל ריח עדין (דל פתלטים), וכאשר הוא מתקשה, עליו לעמוד במבחן מתיחה 20% ללא סדקים.

ב-HONG RUI SHENG, השקענו שנים בשיפור נוסחאות הדיו של Plastisol. אנחנו לא רק מוכרים דיו; אנחנו מהנדסים פתרונות. במדריך זה, נפרט את הכימיה, את פרוטוקולי הבדיקה ואת שיטות העבודה המומלצות כדי להבטיח שאתם רוכשים את החומרים הנכונים לעסק שלכם.

1. הכימיה של "הנשיפה": מדוע דיו זול נכשל

כדי להבין איכות, צריך להבין מה קורה בתוך המייבש. דיו פאף אינו קסם; זוהי כימיה.

אפקט התלת-ממדי נובע מחומר ניפוח - בדרך כלל מיקרו-כדורים תרמופלסטיים שעוטפים גז. כאשר כדורים אלה מגיעים לטמפרטורה מסוימת (בדרך כלל בסביבות 140°C - 150°C בתוך שכבת הדיו), הגז מתרחב, ומעטפת הפלסטיק מתרככת, מה שמגדיל את נפח משקעי הדיו.

אפקט ה"פופקורן" לעומת אפקט ה"מרשמלו"

תוספים זולים משתמשים במיקרו-כדורים עם גודל חלקיקים לא אחיד. כאשר חום פוגע בהם, הקטנים מתרחבים מהר, והגדולים מתרחבים לאט. זה יוצר משטח מחוספס ולא אחיד שנראה כמו פופקורן.

לעומת זאת, פתרונות הדפסת המסך האיכותיים שלנו בדיו נפוח משתמשים במיקרו-כדורים אחידים ומעודנים במיוחד. הם מתרחבים בו זמנית ויוצרים משטח חלק ומעוגל - כמו מרשמלו - המחקה את המראה של רקמה יוקרתית.

תובנות מומחה: “אם הדפס הנשיפה שלך נראה משונן או 'סלעי' תחת זכוכית מגדלת, סביר להניח שהספק שלך משתמש בחומר ניפוח באיכות נמוכה עם יציבות תרמית ירודה.‘

2. בדיקה חזותית וחושית: בדיקה בת 3 שלבים

עוד לפני שאתם שמים דיו על מסך, אתם יכולים לשפוט את איכות חומר הגלם. כשאתם מקבלים משלוח מ... ספק סיטונאי, בצע את שלוש הבדיקות הללו באופן מיידי.

א. מבחן ה"גושים" (ויזואלי)

פתחו את הדלי. תוסף פחזניות איכותי (אם הוא בצורת אבקה) צריך להיות זורם בחופשיות ודק להפליא.

• סימן טוב: זה זורם כמו מים או טלק עדין.
• סימן רע: גושים או "סלעים" גלויים. זה מצביע על זיהום לחות או יציבות מדף ירודה.

ב. מבחן ה"הרחחה" (בטיחות כימית)

כיצרן המחויב לתקנים גלובליים, אנו מבטיחים שהמוצרים שלנו עומדים בתקנות סביבתיות מחמירות.

• סימן טוב: ריח פלסטיק עדין ועמום.
• סימן רע: ריח כימי חד שצורב את האף. זה לעיתים קרובות מצביע על רמות גבוהות של פתלטים או ממסים אגרסיביים, אשר עלולים להיכשל בבדיקות Oeko-Tex או RSL (רשימת חומרים מוגבלים).

אם אתם מחפשים פתרונות תואמים, הפתרונות הידידותיים לסביבה שלנו דיו פלסטיזול הנוסחאות נועדו להיות בעלות ריח נמוך וללא פתלטים, מה שמבטיח בטיחות הן לעובדים שלכם והן לצרכן הסופי.

ג. מבחן ה"אגודל" (תחושה לאחר ריפוי)

זהו המבחן הקריטי ביותר. לאחר שהדפסתם דוגמה ורייבשתם אותה, שפשפו את האגודל מעל הפאף.

• איכות פרימיום: זה צריך להרגיש גומי, קטיפתי, ובעל "אחיזה" מסוימת. זה אמור לקפוץ בחזרה אם לוחצים לתוכו ציפורן.
• איכות נמוכה: זה מרגיש יבש, גירי או שביר. אם אבקה לבנה נמתחת על האצבע (התחככות), מערכת השרף חלשה מדי מכדי להחזיק את הפיגמנט.

3. פרוטוקול "מתיחה ושטיפה": כיצד לבדוק ביצועים

לעולם אל תתחייבו להזמנה של 5,000 יחידות ללא בדיקות קפדניות. הנה הפרוטוקול המדויק בו אנו משתמשים ב... HONG RUI SHENG מעבדה כדי לאמת את הקבוצות שלנו.

שלב 1: המיקס

ערבבו את התוסף ב 10% עד 15% לפי משקל לתוך הבסיס שלך.

• טיפ מקצועי: אין לחרוג מ-20%. אמנם זה יוצר יותר נפח, אבל זה מחליש באופן דרסטי את המבנה הפנימי של הדיו, מה שמוביל להתפוררות.
• השתמש בא לבן בעל אטימות גבוהה כבסיס להרמה מיטבית, או לערבב עם צבעי פלסטיסול סטנדרטיים לקבלת פאף צבעוני.

שלב 2: הגדרת ההדפסה

• ספירת רשתות: השתמשו ב-86-110 (34T-43T). אתם צריכים כמות גדולה של דיו. פאף לא יכול להתרחב אם אין מספיק דיו על החולצה מלכתחילה.
• סטֶנסִיל: השתמשו באמולסיה סמיכה (EOM של 20-25%) או בסרט נימי כדי ליצור "אטם" לדיו.

שלב 3: התרופה (אזור הסכנה)

כאן נכשלות 90% של המדפסות. דיו Puff רגיש ביותר לחום.

• יַעַד: הדיו חייב להגיע 320°F (160°C) לאורך כל השכבה.
• הסיכון: אם תחממו אותו יתר על המידה (למשל, 175 מעלות צלזיוס ומעלה), הבועות הנפוחות יתפוצצו ויתמוטטו, ויהפכו את ההדפסה ליריעה פלסטיק קשה ושטוח.

שלב 4: מבחן המתיחה

לאחר שהחולצה מתקררת, משכו את ההדפס.

• לַעֲבוֹר: הנשיפה נמתחת כ-15-20% וחוזרת לצורתה.
• לְהִכָּשֵׁל: ההדפס נסדק מיד באמצע. משמעות הדבר היא שחסר דיו פלסטיקאים או נרפא יתר על המידה.

אם אתם חווים סדקים, שקלו להוסיף תוסף ידיים רך כדי לשפר את הגמישות של ההדפסה הסופית.

4. מקרה בוחן: פתרון בעיית "הלוגו קורס"

לאחרונה עבדנו עם מותג אופנה אמריקאי (לקוח ODM). הם התקשו עם לוגו גדול בגב שנראה נהדר כשהוא יוצא מיחידת הפלאש אבל קרס במייבש הראשי.

האבחון:
הם השתמשו בתוסף גנרי עם "חלון הקצפה" צר מאוד. הוא התרחב ב-140 מעלות צלזיוס אך קרס ב-155 מעלות צלזיוס. במייבש שלהם היו נקודות חמות, שגרמו לקריסה.

הפתרון של הונג רוי שנג:

1. סיפקנו את היציבות הגבוהה שלנו תוסף פחזניות, בעל חלון ריפוי רחב יותר (יציב עד 165 מעלות צלזיוס).
2. יעצנו להם להדפיס בסיס פלאש באמצעות שלנו דיו פלסטיזול לבן.
3. כוונו את זרימת האוויר במייבש שלהם כך שתהיה עדינה יותר.

התוצאה:
הלוגואים נשארו מוגבהים וחדים. הלקוח דיווח על שיעור דחייה של 0% על 2,000 היחידות הבאות.

5. השוואה: תוסף פאף זול לעומת תוסף פאף פרימיום

הנה טבלת עזר מהירה שתעזור לצוות הרכש שלך לעשות את הבחירה הנכונה.

6. שיטות עבודה מומלצות להצלחה בייצור

כדי להפיק את המרב מהנו דיו פלסטיזול מוצרים, יש לפעול לפי שיטות העבודה המומלצות לתפעול.

אל תערבב יתר על המידה

כשאתם מערבבים את נפיחות דיו, השתמשו במרית וערבבו אותה בעדינות. שימוש במיקסר במהירות גבוהה עלול להכניס בועות אוויר לִפנֵי ההדפס, מה שמוביל לחורים ונקודות תורפה במבנה הנשיפה.

שלוט בפלאש

אין למרוח יותר מדי על הבסיס התחתון! הבסיס התחתון צריך להיות דביק למגע (מכיל ג'ל), לא התייבש לחלוטין. אם הבסיס התחתון התייבש לחלוטין, לשכבת התפיחה העליונה לא יהיה שום דבר להיקשר אליו, מה שיוביל להתקלפות (התפרקות).

שימו לב לצבעים

זכרו, ככל שהדיו מתנפח, הפיגמנט מתפשט. אדום בוהק יהפוך לאדום/ורוד בהיר יותר ככל שהוא מתרחב. התחילו תמיד עם טעינת פיגמנט כהה מעט יותר מצבע היעד שלכם. להתאמה ספציפית, תוכלו להשתמש בסיטונאות שלנו דיו להדפסת מסך בהתאמה אישית שירותי התאמה.

7. שאלות נפוצות: שאלות נפוצות מלקוחות B2B שלנו